פסק-דין בתיק ע"ב 2848-06

רקע

1.              לפנינו תביעתה של חברת קניה אינדסטריאל פלסטיק לימיטד (להלן: התובעת או קיפ) - חברה פרטית, המאוגדת בקניה, שעוסקת בייצור מוצרי פלסטיק ובמכירת מוצרי כימיקלים, בבעלותה של כרמל כימיקלים בע"מ - חברה פרטית המאוגדת בישראל (להלן: כרמל או חברת האם), נגד מר אורי פוקס (להלן: הנתבע או אורי), אשר שימש מנכ"ל התובעת בתקופה הרלבנטית לתביעה. לטענת התובעת, בתמצית, הנתבע ניצל את המרחק הרב בין קניה לישראל וחוסר היכולת לפקח על פעולותיו, לשם שילשול כספים שונים לכיסו, שלא כדין, ובבסיס התביעה עומדת דרישתה לקבלת סכומים שונים מידיו: בגין משיכת פיצויי פיטורים שלא כדין; תמורת הודעה מוקדמת; משיכת משכורות, בונוסים, תשלומים עבור חופשות, ותשלומים עבור כרטיסי טיסה, על ידי הנתבע, שהיו - לטענתה - מעבר למוסכם; וכן חיוב התובעת בהוצאות רכב מופרזות, הוצאות פרטיות של הנתבע, והוצאות כלליות מופרכות; ועוד פיצוי, בגין הפרת הסכם העבודה וחובת האמון והנאמנות כלפיה.

2.              הנתבע הגיש בקשה לחייב את התובעת להפקיד בקופת בית-הדין ערבות בנקאית או ערובה אחרת, להבטחת הוצאותיו, אם התביעה תידחה או תימחק.

3.              ביום 11.4.07 נמסרה הודעת הצדדים, לפיה - הנתבע חוזר בו מהבקשה, בכפוף לכך שכרמל מתחייבת לשאת בכל ההוצאות שייפסקו לנתבע, ככל שייפסקו, וכן חוזר בו מכוונתו להגיש בקשה להעברת הדיון לבית-משפט בקניה, בטענה של פורום לא נאות, והתובעת תמציא לו מסמך, המלמד על כך שהיא אישיות משפטית קיימת. בהתאם לבקשת הצדדים, ההודעה קיבלה תוקף של החלטה [החלטת כב' השופטת רימון-קפלן, מיום 15.4.07]; המסמך אותו המציאה התובעת הינו תצהיר של עורך-הדין שלה, מיום 30.3.07 [ ת/1; מוצגי התביעה, נספח ב/1].

4.              מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר גיל דנקנר [ ת/3 (להלן: דנקנר)] - מנכ"ל כרמל ואחד מבעלי המניות בה, ושל מר ארז הרפז [ ת/2; (להלן: הרפז)] - חשבונאי במקצועו, שבתקופה הרלבנטית לתביעה עבד בכרמל ונשלח לבצע ביקורת לתובעת, ובמועד הגשת התצהיר שימש דירקטור בתובעת וסמנכ"ל תפעול בכרמל [עמ' 9, ש' 31-25; עמ' 13, ש' 29; עמ' 14, ש' 1]. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע עצמו [ נ/2] וכן תצהיר של מר יוסי אנגל [ נ/1; (להלן: אנגל)] - אשר שימש מנכ"ל כרמל בתקופה מיום 1.7.05 עד 1.9.04, אם כי, סיום עבודתו בפועל היה כבר קודם לכן, בחודש 4/05 או 5/05 [עדות הרפז - עמ' 11, ש' 28-26; עדות אנגל - עמ' 50, ש' 25-22].

5.              בטרם נפנה לדון ולהכריע במחלוקות השונות, נפרט את העובדות הרלבנטיות, הדרושות לענייננו, כפי שהוכחו מתוך מכלול הראיות, ואת טענותיהם העיקריות של הצדדים. נקדים ונאמר כבר עתה, כי אף אחת מהגרסאות שהוצגו לנו איננה מקובלת עלינו במלואה, ונראה, כי כל אחד מהצדדים חטא באי דיוקים, בלשון המעטה, גילה טפח וכיסה טפחיים, ונמנע מלפרוש בפנינו את מלוא התמונה.

העובדות ותמצית טענות הצדדים

6.              הנתבע ענה למודעת "דרושים", שפרסמה התובעת, ולאחר מו"מ טלפוני ומספר פגישות, בינו לבין דנקנר ואנגל במפעלי כרמל בעתלית, החל לעבוד בתובעת, כמנכ"ל, ביום 21.9.04.

7.              במסגרת תפקידו כמנכ"ל התובעת, הנתבע אמור היה לנהל את התשתית השיווקית שלה, ולהיות אחראי על המערך הלוגיסטי ומערך המכירה להפצת חומרי ניקוי, כימיקלים ומוצרי צריכה, שייצרה התובעת, לקניה ומחוצה לה.

8.              במועד האמור נחתם הסכם עבודה בין הצדדים [מוצגי התביעה, נספח ג1; (להלן: הסכם העבודה או ההסכם)]. הוראות הסכם העבודה, הרלבנטיות לענייננו, הן אלה:

א.            סעיף 2(3) להסכם - הקובע, כי התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי ואינו מאפשר פיקוח על שעות עבודתו של הנתבע.

ב.             סעיף 3(2) להסכם - הקובע, כי על הנתבע למלא תפקידו במסירות, בנאמנות ובמיומנות גבוהה.

ג.              סעיף 4 להסכם - הקובע את תנאי עבודתו של הנתבע:

(1)        תשלום חודשי בשילינגים קנייתיים של 1,000$, כמשכורת נטו, ועוד 3,000$.

(2)        עמלת מכירות, מהמחזור החודשי, לפי התנאים המפורטים בהסכם; כאשר ההתחשבנות תיערך בתחילת כל שנה קלנדרית, עבור השנה שחלפה.

(3)        רכב צמוד, שהוצאותיו על התובעת, ודירת מגורים מרוהטת.

(4)        ביטוח רפואי, במימון התובעת.

(5)        חופשה בישראל, של 4 שבועות בשנה, כאשר כל חופשה לא תעלה על שבועיים, ויהיה רווח של לפחות 3 חודשים בין חופשה לחופשה.

(6)        6 כרטיסי טיסה לישראל וחזרה, בכל שנה - לשימושו של הנתבע או לשימוש בני משפחתו.